#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי, מה יעשה (משנה, לר""מ, לר""י - כשיש לו מים, כשאין לו מים)?<br>2. ירד לטבול, והגיע זמן הק""ש?<br>3. חולה ששימש מיטתו, האם צריך טבילה (רבי אמי, רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי)?<br>4. מה הדין [ברייתא]: א. חולה מרגיל? ב. בריא מרגיל? ג. חולה מאונס? ד. בריא מאונס?<br>5. מה הדין עיר שהמעיין שלהם רחוק מן העיר?"	"1. משנה - לא יפסיק, אלא יקצר. גמרא - לר""מ - דוקא ברבים [שמתפלל עם הציבור ויתבייש], אבל בינו לבין עצמו יפסיק. לר""י - אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק, וזה כשאין לו מים לטבול, אבל יש לו מים לטבול ר""י מודה שיפסיק. <br>2. משנה - אם יכול לעלות להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה - יעלה ויתכסה ויקרא, אם לאו - יתכסה במים ויקרא, ודוקא במים עכורים, אבל מים צלולין אסור, ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור. אבל לא יתכסה לא במים הרעים, ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים.<br>3. רבי אמי - אם הוא גרם לעצמו - יטבול וימות [- יתפלל בלא תפילה, שהוא גרם לעצמו - הגרח""ק], אם באונס - אין מטריחים עליו. רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי - בין כך ובין כך אין מטריחים עליו.<br>4. א. צריך תשעה קבין. ב. צריך ארבעים סאה. ג. אין מטריחים עליו. ד. צריך תשעה קבין.<br>5. רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה - קורא את שמע ללא טבילה [שזמנה קצר], ואח""כ יורד וטובל ועולה ומתפלל [שתפילה שיש זמן רב], אם הוא אדם מסוים עשו אותו כמעיין רחוק [כדי שלא מתבייש, שכשהולך בבוקר מוקדם כולם ידעו למה. (י""ג - מצונן, שכיון שמצונן לא יכול לטבול מיד בבוקר מפני הקור, הקילו לו לק""ש ויטבול רק לתפילה)]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם וכמה צריך להרחיק מ:<br>1. מים הרעים ומי המשרה ומן הצואה?<br>2. צואת כלבים?<br>3. נבילה שנסרחה?<br>4. צואת קטן? מפני מה מרחיקים מצואת קטן?<br>5. גללי בהמה [איזה בהמה]?<br>6. צואת חזיר?<br>7. צואת התרנגולין?<br>8. ריח רע?	"1. ד' אמות.<br>2. ד' אמות, וזה דוקא בשעה שהוא נותן לעורות. <br>3. רבי ירמיה בשם ר""ז - ד' אמות. וראיה - רבי אבינא - מזה שאמר המשנה שצריך להרחיק מ""מי המשרה"" אע""פ שאין שם צואה, רק כל ריח רע צריך להרחיק. ואין לומר שהכוונה משרה של כבוסה שיש שם לכלוכים, שזה בכלל ""מים הרעים"". <br>4. תני - קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן - פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות, אם אינו יכול לאכול כזית דגן - אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד""א. הטעם שמרחיקים - רבי אבוה - מפני שמחשבותיו רעות, ואע""פ שהוא קטן, כתוב ""כי יצר לב האדם רע מנעוריו"", וביאר רבי יודן - ""מנעריו"", שמשעה שהוא ננער ויוצא לעולם. <br>5. ר' יוסי בר חנינא - ארבע אמות. ואמר רבי שמואל בר רב יצחק שזה דוקא ברכים, ודוקא של חמור, והוסיף רבי חייא בר אבא, שדוקא בבא מן הדרך. [= של חמור, רכים, שבא מהדרך].<br>6. לוי [וכך כתוב בברייתא] - ארבע אמות. וכן מצואת הנמייה.<br>7. ד' אמות, וביאר ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא דוקא באדומים. <br>8. לאחריו - תני - ארבע אמות. רבי אמי -  ד' אמות מסוף ריח רע. לפניו - עד מקום שעיניו רואות אותו. וכמעשה שהיה עם רבי לייא וחבריא שישבו בפונדק בלילה ודנו האם מותר לומר שם ד""ת כיון שהיה שם גללים, אמר לחבריא שאם היה עכשיו יום היו רואים אסור."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין גרף?<br>2. איך מבטלים מי רגלים בכלי שאינו גרף (ת""ק, רבי זכאי)?<br>3. מה הדין לקרוא ק""ש בבית שיש שם גרף (רשב""ג, רשב""א)?<br>4. איך מבטלים צואה?"	"1. תני - בין של ריעי בין של מים [- מי רגלים] - צריך להרחיק ד' אמות.<br>2. ת""ק - נתן לתוכו מים כל שהוא ויקרא. רבי זכאי - נתן לתוכו רביעית מים ויקרא. ורביעית זה לתוך רביעית מי רגלים וגם יש יותר אי""צ יותר מרביעית, ואם יש פחות מספיק פחות. <br>3. רשב""ג - דוקא אם הכלי אחר המיטה. ר""ש בן אלעזר - אפי' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחנו תחת המיטה. ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא - פסק ר' חנינה תרתיה - כרבי שמעון בן אלעזר.<br>4. רבי בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן - צואה כל שהוא מבטלה ברוק. ר' זעירא ר' יעקב בר זבדי ישבו וראו קצת צואה בקרבתם, רקק ע""ז רבי יעקב בר זבדי, אמר לו רבי זעירא, שכיסוי כזה אינו מתיר רק קריאת שמע שהיא זמן מועט, כמו ההליכה מהים לטיגנא, אבל לא יותר זמן מזה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מי שמתו/דף מ		
